כולנו מרגישים בזמן כזה או אחר רצון עז לחולל שינוי בתחום מסויים בחיינו. בדרך כלל הרצון לשינוי יהיה במקום הכי דחוף לנו, בנקודה שאם לא נחולל בה שינוי מיידי, המצב ימשיך להיות כאוב, לחוץ יותר מידיי עד בלתי נסבל.

ואולם כמה מאיתנו מביאים את זה לידי שינוי באמת, מה עוצר אותנו ? ומדוע על אף הרגשת ה"מחנק" הזו אנו נותרים באותו המצב, באזור הנוחות שלנו. 

כולנו אלופים…אנחנו יכולים להודות בצורך, להכיר בכך שהמצב בלתי אפשרי… אנחנו מבינים מה נדרש ואף מדברים על זה שעות, אבל תכלס כשזה לא קורה זה אומר שהמצב נשאר תיאורתי בלבד, ללא תנועה.

כדי שהשינוי יקרה צריך לנוע ולהפוך אותו לממש. צריך להתחיל לעשות! ואל תחכו לעיתוי מושלם כדי להתחיל! פשוט תחליטו לעשות!

במעמד הר סיני בני ישראל אומרים "נעשה ונשמע" (שמות כד,ו)  יש להם הכרה כי השינוי חייב לקרות ,שהמצב מחייב לבצע תפנית מעשית, ומקבלים על עצמם לעשות ואחר כך להבין ולשמוע .

רק כאשר אנו עושים דברים ופעולות כדי לשנות את המצב שבו אנו מצויים, המחשבה והכוונה יהיו ממש. רק העשייה נותנת תוקף לדבר החדש, גם אם זה מתחיל בצעד מינורי קטן לקראת השינוי המיוחל, הכל יתחיל להשתנות לאין ערוך.

זה טבעי להרגיש חששות לקראת השינוי, אך אל תתנו להם לבלום אותכם. תתפקסו על המטרה, גלו אמפטיה כלפי עצמכם ושתפו אדם קרוב שיודע לעודד ולתמוך. תבחרו ללכת אחרי הלב ותהיו קשובים ונאמנים לקול הפנימי שלכם. מתוך זה יהיה לכם האומץ והכח לתהליך המדהים שאתם הולכים עליו, ובסופו תרגישו סיפוק עצום ומימוש עצמי.